- This topic has 25 תגובות, 3 משתתפים, and was last updated לפני 1 year, 5 months by
.
- תגובות
אז ככה,
יש לי אפשרות ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטה העברית, בבן גוריון או במכללה למנהל. המכללה למנהל כפי שאתם ודאי יודעים או לא – מאוד חזקה בתחום ראיית החשבון. השאלה היא האם יש איזשהו הבדל משמעותי לגבי אם זה אוניברסיטה או מכללה בחזרה לשירות בתחום הזה. אני גר קרוב למכללה למנהל ככה שמבחינת נוחות זה הדה בסט, לכן אם אני אתן מעצמי יותר ואשקיע יותר באוניברסיטה, חשוב לי לדעת עד כמה זה ישתלם בעתיד בחזל"ש.
נ.ב – במכללה לומדים מנהל עסקים וחשבונאות, לא כלכלה, אז יש כאן עוד שאלה – האם מנהל עסקים מבחינת הצבא זה בעייתי או שאני עדיין אהיה במערך התקציבי? (הצבא מכיר בתואר הזה מהמכללה, כבר ביררתי)הי אנונימי,
לגבי אוניברסיטה או מכללה תקרא את הפוסט הבא:לגבי השיבוץ: כל עוד המגמה הראשית שלך היא כלכלה או חשבונאות והצבא אישר לך ללמוד תחום זה – תשובה במערך התקציבי.
שכחנו משהו?
כבר קראתי את זה בעבר, אבל זה לא כל כך עזר לי לצערי. אני באמת בהתלבטות אדירה, ולגבי המכללה – התואר הוא במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות. אם כל הכלכלנים/רואי חשבון משובצים מלכתחילה במערך התקציבי, באותו תפקיד ברוב הפעמים, אז מה זה משנה מאיזה מוסד אני מגיע? אלא אם יש תפקידים במערך התקציבי שאותם תופסים בוגרי אוניברסיטאות…
אם התואר הוא במנהל עסקים כמגמה ראשית אז אתה לא תשובץ במערך התקציבי. כבר הורדנו אפשרות אחת 🙂 אם שמעת משהו אחר – יכול להיות שאנחנו טועים אבל תבדוק זאת פעמיים מול מדור עתודה.
ולגבי תפקידים: אנחנו מבינים את החששות שלך, היו לנו אותן בעצמנו לפני כמה שנים. דע אין כאלה שהם במיוחד למכללות וכאלה במיוחד לאוניברסיטאות, הסיכוי שלך להשיג את תפקיד חלומותך תלוי באיך אתה מצליח להתחבר ולהרשים את המראיין. כל עוד הממוצע שלך טוב העיקר זה האופי ולא מוסד הלימודים. לכן כלל האצבע – ממוצע מעל 80.
לגבי שיקולי המיקום: אם תגבור רחוק מהבית יש יותר נטל כלכלי בגלל המעונות אך תקבל חוויה סטודנטיאלית אמיתית יותר. אין לך דרך לדעת מה תעדיף כבר מעכשיו כי לא התנסית בזה. פשוט תטיל מטבע, זה לא משנה, כל האפשרויות מנצחות. בכולן יש יתרונות וחסרונות.
ד"א, בראיונות לתפקיד שני ומעלה זה כבר ממש לא משנה היכן למדת, מה שמשנה זה איך תפקדת בתפקיד הראשון וכמה המפקדים ממליצים עלייך.
תרגיש חופשי לשאול עוד, עד שהחששות שלך יפוגו.
קודם כל תודה רבה על המענה!
כמה דברים:
1. לגבי התואר במכללה למנהל, אתה בטוח שאני לא אשובץ במערך התקציבי אם זה תואר במנהל עסקים עם התמחות בחשבונאות? אם כך, למה הצבא נתן לי את האופציה לבחור את המוסד הזה בתחום הזה כשהייתי צריך לדרג? והקורסים במנהל עסקים ובכלכלה הם די חופפים אחד לשני (אני אלמד מיקרו, מאקרו וכו' בדיוק כמו בכלכלה), בנוסף לזה אני אלמד קורסים של חשבונאות לאורך כל תואר כמובן, אז נשמע לי תמוה שאני לא אשובץ במערך התקציבי. אם לא במערך התצקיבי, אז איפה?2. לגבי האוניברסיטה – זה משנה אם זה יהיה העברית או בן גוריון? כי אני הבנתי שהעברית הכי נחשבת בכלכלה, אבל גם בן גוריון היא אוניברסיטה מכובדת בפני עצמה.
3. לגבי סטאז' בחשבונאות – יש איזשהו קשר בין עשיית תואר באוניברסיטה/מכללה לבין סיכוי לקבלת תפקיד שמזכה כסטאז'?
4. בבן גוריון לומדים כלכלה חד מחלקתי וחשבונאות, זה בעצם דו חוגי או לא? כי הבנתי שלעתודה צריך דו חוגי כאשר יש חוג ראשי וחוג משני. נניח באונ' העברית רשום במפורש דו חוגי מקצוע א' ומקצוע ב' ושם אני משלב בוחר חשבונאות/כלכלה כראשי אחד מהם ולהיפך.5. אני טיפוס מאוד מפונק, אבל יחד עם זאת אני גם מחפש להיות עצמאי באיזשהו אופן, ולכן לגור במעונות רחוק מהבית יכול להיות טוב עבורי. אני רק מפחד שאני לא אמצא את עצמי שם ולא אסתדר, כי עד עכשיו לא באמת ידעתי להסתדר לבד ותמיד אמא הייתה דואגת לי להכול חח. זה לגיטימי מה שאני אומר או שזו תהיה עבורי בעיה אם ככה?
בכיף! אז כה:
1. אתה כנראה צודק, אם הצבא הציע לך את התואר הזה תחת הכותרת "כלכלה / חשבונאות" אז כנראה זה תואר מקביל לכלכלה. סתם נשמע לי מוזר אבל אני פחות בקיא בתחום אז מי יודע…
2. באופן רשמי – אין למוסד הלימודים משמעות בצבא. באופן לא רשמי ייתכן שבדיוק תיפול על מראיין ספציפי לתפקיד ספציפי שהוא עצמו למד בעברית ובתת מודע שלו יעדיף מישהו שלמד בעברית. זה לא שחור ולבן אבל בעיקרון אין לזה שום משמעות בצבא.
3. קודם כל דע שסטאז' בראיית חשבון בצבא זה נדיר, לא כל מי שרוצה מקבל. בנוסף, נכון להיום גם בתפקיד מזכה צריך שנתיים בתפקיד כדי להשלים שנת סטאז' אחת. זה מה שהמדינה החליטה כי היא יודעת שהתפקידים בצבא הם בלאי. ולשאלתך זה לא משנה אם למדת במכללה או אוניברסיטה.
4. וואו, אין לי מושג. צריך לשאול את מדור עתודה. נשמע שאין בעיה אבל שווה לשאול.
5. חח לגיטימי לגמרי, נראה לי שרוב הסטודנטים נתמכים ע"י המשפחה גם כלכלית וגם מבחינת אוכל וכביסה. יכול להיות שבהתחלה זה יהיה מוזר וקצת מפחיד אבל בסוף אתה לא רוצה לגור בבית עד גיל 21 נכון? זו הזדמנות מצוינת לפרוש כנפיים. לפי דעתי השיקול היחיד נגד הוא השיקול הכלכלי – עולה לא מעט כסף להיות עצמאי.
תודה רבה לך!
האמת היא שאני קצת מאוכזב לאור מה שאמרת בקטע של המוסד בצבא. המכללה היא ממש 5 דקות מהבית, וללמוד רחוק מהבית באוניברסיטה זה די כאב ראש. מצד שני, אני רוצה באיזשהו מקום להיות עצמאי ולכן זו באמת יכולה להיות הזדמנות טובה. גם בקטע של העברית/בן גוריון – הרמה בעברית לטעמי יותר גבוהה, ובכלל המרחק מהבית הוא יותר משמעותי מבחינת נסיעות (למשל יש לי רכבת ישירה מבן גוריון עד לתחנת רכבת ליד הבית בתוך שעה ועשרים דק' במידה וארצה לחזור מדי פעם) וכל נסיעה כזו מירושלים לבית יקח לי שעתיים וחצי לכל הפחות. אם כך, נשמע שעדיף ללכת כבר לבן גוריון. לא? מבחינת הרזומה, לצאת עם תואר מהעברית זה יותר יוקרתי לטעמי, הבעיה שלרזומה אין כל כך משמעות בצבא ממה שאמרת.
בקיצור, אני באמת מבולבל. אני מגיע עם מוטיבציה בשמיים, אבל אני נחשף לעובדה שאין משמעות למוסד, וזה די מוריד את המוטיבציה. אחרי הכול, אם באמת כך הדברים מתנהלים, יראו אותי נניח כבוגר אוניברסיטה ועוד אחד אחר בוגר מכללה באותו עין, וזה לא בדיוק הוגן לדעתי.
בעצם לדבריך השיקולים הם כאלה:
-קרבה לבית
-יוקרת המוסד
-כסףקודם כל אם תלך לעברית או לבן גוריון אל תבנה על לחזור כל יום לבית, רק סופ"שים ומדי פעם באמצע שבוע, הנסיעות פשוט אוכלות זמן ולא תצליח להשקיע בלימודים. אם אתה לא מתכוון לשכור דירה / מעונות אין לך מה לחפש רחוק מהבית.
לגבי יוקרת המוסד – אלו חוקי המשחק, עכשיו תבחר מה לעשות. תתרגל מעכשיו שבצבא לא מעריכים מצוינות. לבוא עם מוטיבציה בשמיים יגרום למפל ציפיות כשתגיע לצבא. בראיונות האישיים תראה מוטיבציה בשמיים אבל בדירות עצמו אני מציע לבוא מאוזן ובמיוחד תעשה דברים בשביל עצמך ולא בשביל צה"ל. למשל אם אתה רוצה להצטיין ולאתגר את עצמך – לך לעברית אבל תעשה את זה בשביל עצמך, לא בשביל צה"ל.
הבנתי אותך. אני כן מתכוון לשכור דירה/מעונות, אבל לחזור בסופ"שים. בנוגע למוסד – קראתי קצת בעתודאי ישראל והרבה עתודאים טוענים שכן יש משמעות למוסד, אבל פשוט זה לא בגלוי, או כמו שאמרת – באופן לא רשמי. יכול להיות שבתחום שלי המוסד באמת לא משנה – אין לי מושג לגבי זה. יש לי עוד שאלה בנוגע לרמת ריכוז, זה הגיוני שאם אני אלך ללמוד קרוב לבית ואחזור כל יום הביתה אני פחות אצליח להתרכז מאשר אם אלמד במעונות/בדירה? כי שם נכנסים יותר לאווירה של לימודים, והאמת היא – בתיכון לא השקעתי בכלל, ככה שהבית בשבילי עד עכשיו לא היה מקום שחרשתי בו, אולי בתת מודע שלי זה ישפיע גם בהמשך, מי יודע. תוסיף לזה את הסחות מצד המשפחה וכו'…
כנראה שזו הדילמה הכי קשה שהייתה לי עד כה, כי באמת שאני רוצה גם לאתגר אותי וללמוד קשה בעיקר בשביל להגיע להישגיות ברמה האישית, אבל אני רואה שבמבחן התוצאה המוסד לא מהווה שום פרמטר, לדבריך, ולכן זה מרגיש "בזבוז" באותה מידה.
שוב תודה לך, ומצטער שאני חופר…
עוד שאלה כללית – היית ממליץ לי בסופו של דבר לעשות את המסלול הזה במקצוע הזה? זו עוד שאלה כללית שאני צריך להתחשב בה. אני בטוח שזה מה שאני רוצה, אני רק רוצה להבין אם אני טועה או עושה צעד נכון.
היה קשה לי לקבל את ההחלטה הזו בעצמי, לא נראה לי שאני יכול לקבל אותה עבורך 🙂
מחברים שלי במערך התקציבי אני יכול להגיד לך למה לצפות:
1. קודם כל תהיה בטוח שתמצא עבודה באזרחות, אולי לא בדיוק בתחום שתרצה ואולי לא בדיוק בשכר שתרצה אבל מובטל אתה לא תהיה.
2. תבוא מוכן בראש של מערכת צבאית – הרבה עיסוק במצגות ועבודה טכנית שחורה ללא ביטוי מלא של מה שנכון מבחינה אקדמית (אפילו דברים בסיסיים כמו שקלול אינפלציה וריביות בחישוב עלויות פרויקטים).
3. אל תבנה על סטאז' רו"ח, זה לא כזה שכיח.האם תהיה מרוצה? כנראה שלא בגלל שהמערכת הצבאית די דפוקה. האם עתודה היא החלטה חכמה? תלוי מהן האופציות האלטרנטיביות שלך. אם אתה עומד להיות מש"ק ממטרות בגיוס כלל צה"לי זה שונה מלוותר על מיוני מודיעין. אל תוותר על מיוני מודיעין…
היי, כמה דברים לגבי מה שרשמת:
1. אני שוקל אופציה של קריירה צבאית (כן כן, אני יודע שאולי תגיד/תחשוב שלא הייתי יום אחד בצבא אבל מבחינתי זו אופציה – לטוב ולרע)
2. את זה כבר הבנתי וברור לי שאני אצטרך לעשות עבודה שחורה, השאלה כמה ביחס לדברים שכן רלוונטים לכלכלנים. אם זה מה שעושים רוב הזמן אז זה קצת קאדר, אבל הבנתי שבסופו של דבר זה תלוי בגישה שלך ובאיך אתה לוקח את זה. אם אני אתעניין בפרויקטים, אלך ואשאל גורמים, ולא סתם אתן אישור לדברים שקורים שם ואהיה ראש קטן – אז יתכן שאני באמת אצבור ניסיון. אם אני אתבאס על התפקיד או אהיה שבוז ממנו וכתוצאה מכך אני רק יקטין ראש – אז באמת זה לא יקדם אותי. אני צודק או לא? לדעתי בסופו של דבר הכול תלוי בעצמך.
3. דיברתי עם עתודאי לכלכלה וחשבונאות והוא טען שאם אני אהיה מספיק טוב אני אקבל סטאז', הרי – הם חייבים בסופו של דבר למלא תקנים של רו"ח, אז מן הסתם שיבחרו את הטובים ביותר. לא? אני יודע שיש סיכוי די גדול שאני לא אקבל סטאז' שם אבל אני גם מאמין שאם אני אוכיח את עצמי ואהיה טוב אני אתוגמל בהתאם. עכשיו בוא תגיד לי אתה, אני נאיבי או שאתה מאמין שכך הדבר, מניסיונך עם הצבא?אין לי אלטרנטיבות יותר טובות, יש לי פרופיל קרבי, ואני בכלל לא מעוניין לשרת כקרבי אז זה אפילו מצוין עבורי האלטרנטיבה של עתודה. ולא, אני לא הולך לזה כברירת מחדל. עוד מלכתחילה רציתי להיות עתודאי.
בסופו של דבר כן, הצבא דואג לקדם את הטובים. בעצם תיקון, הצבא דואג לקדם את מי שבסבירות הגבוהה ביותר ירצה להישאר בצה"ל.
בכניסה לצבא לכולם יש פוטנציאלית סיכוי שווה לקריירה צבאית ולכן הכלל של "אהיה טוב ויקדמו אותי" אכן תקף. ממה שאני רואה הכל די פייר בשנים הראשונות. אנשים גם מגיעים עם הרבה מוטיבציה ולא איכפת להם מעבודה שחורה כי גם זה סוג של למידה.
אחרי כמה שנים בצבא דברים נראים קצת אחרת – למשל:
מי שלא עושה קק"ץ חווה טיפה אפליה, למשל אם אתה קא"ב ואתה מתחרה מול סרן על תפקיד סטאז' כנראה שלא תתקבל גם אם אתה יותר טוב. זאת מפני שקא"ב לא יכול לפתח קריירה צבאית אז עדיף לצה"ל לתת לסרן את מה שבא לו.דוגמה נוספת היא פרסי הצטיינות – לא נהוג לתת למישהו פרס פעמיים גם אם הוא הכי תותח בעולם. גם יעדיפו לתת פרס למישהו עם אופק שירות ולא מישהו לקראת שחרור, למשל.
יש הרבה דוגמאות כאלו והכוונה היא שכן – הצבא מעודד מצוינות אבל באופן פוליטי. האנשים התותחים ביותר לרוב מתעצבנים בשלב מסוים או נהיים מתוסכלים כי המערכת לא יודעת להכיל אותם, במיוחד אם הם מביאים שינוי.
כדי להתפתח במערכת הצבאית אתה צריך להיות טוב במה שאתה עושה אך במידה שווה גם yes man של המפקד, מאוד מערכתי וטיפה פוליטי.
יש לי חבר במערך התקציבי שנשמע כמוך, חכם, מצטיין, יוזם שכל הזמן ניסה לשפר דברים סביבו. הוא אכל הרבה חרא. העמיסו אותו בעבודה שחורה, היו לו מפקדים זוועה ולא הסכימו לקבל רעיונות שלו אף על פי שהוכיח שהם נכונים וחיסכו לצה"ל מיליונים – כי לא היה להם כוח להתעסק עם זה. בשנה האחרונה שלו הוא הצליח ליישם פרויקט אדיר שבאמת עושה שינוי. אתה יכול לקחת את הסיפור הזה לאן שתרצה, הוא עובד לשני הכיוונים.
לסיכום להתקדם בצבא זה לא כזה קשה, פשוט תהיה מוכן להקריב ולהתאים את עצמך למערכת בתמורה.
זו דעתי האישית.
הבנתי אותך, אז לגבי קריירה צבאית – במידה ואהיה טוב וארצה להישאר בצבא, יתנו לי לדעתך לעשות את הסטאז' בקבע הנוסף שלאחר מסלול העתודה? לפי מה שאתה אומר נשמע שכן, רק מוודא.
ובכלל, כמה ריאלי שיתנו לי להמשיך לפתח קריירה צבאית? אני יודע שזה תלוי בי ואם אהיה טוב וכו', אבל זה לא מספיק לצערי. יש מספיק אנשים עם פוטנציאל מקצועי אדיר שלא מקודמים או לא זוכים להערכה מספקת, והדבר הכי כואב הוא לתת מעצמך למערכת ולא לזכות לשום הערכה או קידום (לצורך העניין קריירה צבאית).
אני שוב חוזר לקטע של המוסד בזיקה לקריירה צבאית – לדעתך אין למוסד איזשהו פקטור? הרי אני מנחש שמסתכלים על הרזומה של אותו אדם כשרוצים לקדם אותו. אני גם יכול לנחש שבאופן בלתי פורמלי, המוסד מהווה פה תפקיד. הן אוניברסיטה והן מכללה מעידות משהו על האישיות (אוניברסיטה – רצינות, השקעה, התמדה. מכללה – פחות, לפי התדמית, לצערי). באמת שאין לי מושג, בשביל זה אתה פה כדי לענות, אבל תחושת בטן אומרת לי שהרזומה משחק פה תפקיד. מה דעתך?אני אחדד את השאלה לגבי הקידום לקריירה צבאית, כמה ריאלי באמת להתקדם ולהגיע עד לפנסיה? כי הבנתי שלהיזרק מהצבא לפני הפנסיה אחרי שהחזיקו אותך שם כמה שנים זה די ליפול בין הכיסאות, וזה נשמע באמת לא נעים.
אין לי סטטיסטיקה מדויקת אבל בו ננסה לחשב ביחד… לפי מה שאני רואה במחלקת תקציבים שחבר שלי משרת בה לחתום עוד שנים כסרן זה לא בעיה. על תפקיד רס"ן מתחרים 3-5 אנשים וכנ"ל לתפקיד סא"ל. בחישוב סופר גס ולא מדויק בערך 1 מתוך 10-15 אנשים שרוצים קריירה צבאית אכן מצליחים להגיע לגיל הפנסיה במערך התקציבי של צה"ל.
יש הרבה חוסר וודאות בעניין, למשל עד היום אנשים יכלו לחכות שנים בדרגת רס"ן עד שיימצא להם תפקיד סא"ל או שפשוט יגיעו לגיל פרישה. היום הכניסו מודל חדש שמעודד קידום צעיר ולכן כל הסרנים / רס"נים הזקנים "מפוטרים" עד גיל 35 תמורת מענק (שזה לא כזה רע).
מה שאני אומר זה שאתה מנסה לתכנן כ-25 שנה קדימה וזה לא צעד נכון, יש כל כך הרבה חוסר וודאות… אפילו ב-NASA לא מתכננים כ"כ הרבה שנים קדימה 🙂
היי,
אני בעיקר מנסה להבין לאן אני נכנס. אם זה בגדר הבלתי אפשרי במערך התקציבי להתקדם עד לפנסיה, אז באמת אין מה לבנות על זה. מדבריך נשמע שזה קשה (1 ל10-15 נשמע לי מוגזם למען האמת), לכן זה דווקא טוב ששאלתי כדי שלא אפתח סתם ציפיות מיותרות ויותר מזה – שאולי אשקול לא להיכנס לזה בסופו של דבר.
כשאמרת 1 על כל 10-15 מגיעים לפנסיה, הכללת את כל הדרגים. נכון? אז יש סבירות גבוהה יותר שסא"ל יגיע עד לפנסיה מאשר סרן או רס"ן, ככה שבפועל זה פחות מזה. תקן אותי אם אני טועה…לא ראיתי את התיקון, עכשיו זה נשמע קצת יותר הגיוני 🙂
ממוצע גילאי הפרישה בצה"ל הוא 42-45 שזה יוצא דרגת סא"ל. החישוב המאוד גס של ה-1/10 מתייחס לכך שברגע זה יש 10 אנשים שרוצים להגיע לפנסיה בדיוק כמוך ורק 1 מכם יגיע לשם. זה לא מתייחס לשאלה האם אתם באותו מחזור או לא, פשוט שעל כל תקן סא"ל שיפנה עוד 20 שנה יש כיום בערך עשרה מתמודדים פוטנציאליים.
הבנתי אותך. עזרת לי המון, תודה רבה!!!
היי גבר
תקשיב,אם אתה רוצה ללמוד במכללה למנהל באופן כללי זה מכוון לתחום החשבונאות .
לא חושב שאפשר כעתודאי ללמוד שם חשבונאות (בצבא אתה כלכלן לא חשבונאי )
ממליץ לך ללמוד בעברית/תל אביב אם אתה יכול . מוסדות נחשבים וגם כרטיס ביקור שתמיד יכול לעזור גם אחרי השחרור (נניח במשרד האוצר לא נדיר למצוא בוגרי העברית וכך גם במקומות אחרים ) .
גם אם תקבל סטאז' בצה"ל אתה לא באמת תהיה כמו אחד שעשה אחד כזה במשרדים הגדולים ועשה ביקורת על חברות גדולות במשק . דיברתי עם בוגרת חשבונאות בצה"ל .
המסלולים מכוונים למקומות שונים (עתודה/מסלול רגיל )
כלכלה/חשבונאות .
אגב ללמוד חשבונאות באזרחות זה יכול להיות רחב -מלעסוק בביקורת ועד להערכות שווי חברות/מיסים ועוד נישות.
לא יודע אם אתה באמת יודע מה זה להיות רואה חשבון (עזוב טייטל רגע ..) ,ממליץ לך לבדוק היטב .
בהצלחהנתחיל בזה שאני יודע מה רואה חשבון עושה באופן כללי, לא לפרטי פרטים כמובן. רואה חשבון בעיקר מעביר ביקורת של מאזן, רווח והפסד על דוחות כספיים של עסקים ומתאם את המס עם השלטונות.
דבר שני, הרבה זמן לא רשמתי פה, אבל ייתכן שאני אוכל ללמוד גם בבר אילן. אתה יודע להגיד אם כדאי ללמוד שם? זה יחסית קרוב לביתי ולכן זו אופציה מאוד ריאלית מבחינתי. אני גם לא שולל את בן גוריון. מה דעתך לגבי המוסדות הללו?
בעברית בירושלים אני פחות מעדיף גם בשל המרחק מהבית וגם כי אני פחות מעדיף לחיות בירושלים. לגבי תל אביב, אני כנראה לא מתקבל לשם.
תודה.הפוסט הזה סופר ארוך אז לא זוכר מה כבר נאמר. בעיקרון המוסד לא כל כך משנה בעתודה. באופן אישי אני ממליץ ללמוד באוניברסיטה רחוק מהבית בשביל החוויה הסטודנטיאלית. החסרונות הם עלות מעונות וקושי הלימודים.
מבחינת סטאז' בצבא – אפשר רק בקבע וזה על סמך המלצות מפקדים ולא לפי מוסד לימודים. גם מבחינת השיבוצים אין לזה משמעות אלא אם כן נפלת על מראיין חריג.
יש טריק פסיכולוגי נחמד: תטיל מטבע כדי להחליט ותראה איך אתה מרגיש לגבי התוצאה.
יש עוד מידע כאן:
סורי על הדיילי בתגובה השניה..
אבל תשמע גיבור , אם אתה רוצה להיות רואה חשבון עזוב עתודה …
בעתודה לא עוסקים בביקורת כמו בחוץ ולא בדוחות כספיים ..
הצבא זה לא גוף עסקי …
ואת זה אני אומר אחרי שדיברתי עם אנשים מהמערך התקציבי …
בשביל להיות רואה חשבון כמו שאמרת (ה"קלאסי") אז עושים בדר"כ סטאז' בביקורת ..
אם יש לך שאלות ספציפיות בכיף .
תזכור שבצבא את משרת ככלכלן ולא כרואה חשבון .
(יש יתרונות/חסרונות ..תלוי לאן אתה מייעד בהמשך ..מניח שבשלב זה אתה כנראה לא באמת יודע לאיזה כיוון אתה רוצה למשוך את הקריירה העתידית שלך )
