יום הראיונות (הידוע גם כיום שיבוצים) מתרחש בשנה האחרונה ללימודים ובמהלכו תתראיינו באופן מרוכז למגוון מסגרות. מטרת יום הראיונות היא לדרג את המסגרות לפי סדר עדיפויות – לאן הכי תרצו להגיע ולאן פחות. באותו האופן גם הם ידרגו אתכם ובהתאם לכך ייקבע השיבוץ שלכם.

יום הראיונות עצמו הוא יום ארוך ולא פשוט, מתכנסים בבוקר (לרוב בבסיס תל השומר) ומעבירים לכם תדריך קצר לגבי מה הולך לקרות בהמשך היום. כל מראיין יושב במשרד אחר ואתם חופשיים להסתובב בין הדלתות השונות ופשוט להיכנס לראיונות באיזה סדר שבא לכם. למסגרות ה-"רגילות" (חיל האוויר, חיל הים, זרוע היבשה וכד') כולם יכולים להכנס, ליחידות יותר מיוחדות (אמ"ן, ימ"לים, רפאל וכד') תלויה רשימת שמות מחוץ לדלת. אל תתבאסו אם לא רשמו אתכם, נסו לדפוק על הדלת בזמן שאף אחד לא בפנים ולבקש בנימוס להתראיין, מה יש לכם להפסיד? במקרה הכי גרוע יגידו לכם לא.

משך היום תלוי במספר המראיינים וגם במזל שהיה לכם להיכנס ראשונים לראיון, בכל מקרה היום יכול להימשך אפילו עד שעה 17:00-18:00. בסוף היום תתבקשו להגיש את סדר העדיפויות שלכם אך אך תוכלו לבצע בו שינויים גם בהמשך.

חשוב לדעת שהראיונות הם ברמת חיל או זרוע ולא לתפקיד ספציפי. מספר חודשים לאחר יום הראיונות יגידו לכם לאיזו מסגרת שובצתם והיא כבר תזמן אתכם ליום ראיונות נוסף בו תתראיינו לתפקידים של ממש. מי שיראיין אתכם ביום הראיונות הראשון כנראה לא יהיה המפקד האישי שלכם ולכן אל תתנו למחשבות על האדם עצמו להשפיע על הדירוג שלכם.

כמעט ולא ניתן לעבור בין זרועות / חילות במהלך השירות, משמעות הדבר היא שאם שיבצו אתכם לחיל הים, למשל, גם התפקידים הבאים שלכם יהיו בחיל הים. הסיכוי שתצליחו לעבור אחר כך לתפקיד שני במקום אחר כמו מודיעין או זרוע היבשה שואף לאפס.

תצטרכו להכין הרבה עותקים של קורות החיים, ההמלצות וכל הדברים הנוספים שביקשו בצו. תכינו לפחות 15 עותקים (לא הגזמתי, באמת 15 עותקים) עדיף שיהיה לכם עודף במקום חוסר. בנוגע להמלצות, תנסו לבקש מאיש אקדמיה שמכיר אתכם (מרצה, מדריך מעבדה, יו"ר המחלקה, יו"ר הוראה וכו'), או ממישהו שעבד אתכם (עדיף במקצוע אבל גם בוס של מקום עבודה רגיל יכול להיות מצוין). ככל שההמלצות כתובות בנוסח יותר אישי – מה טוב. לא יזיק גם לאגד את כל הניירת באופן אסתטי בתיקייה או לכל הפחות ניילונית.

לקראת יום הראיונות תצטרכו לחשוב לאיזה כיוון אתם רוצים לקחת את התואר שלכם. לרוב (אם לא לכל) התארים יש כמה התמחויות וסביר להניח שאתם מעדיפים התמחות ספציפית. תחשבו במה אתם רוצים לעסוק כדי שבראיונות לא תהיו בשוק ותוכלו להראות התלהבות לגבי נושאים שמעניינים אתכם. בחלק מהראיונות שואלים גם שאלות מקצועיות אז כדאי גם לחזור על החומר של נושאים מרכזיים בתחום.

כל ראיון מתחיל בשיחה אישית עליך, מה למדת, אילו קורסים אהבת ובכללי, מי אתה. בחלק מהמקומות ישאלו אתכם שאלות מקצועיות שקשורות לתחומים רלוונטיים ולרוב יסיימו בהסבר כללי על היחידה. אורך הראיון מאוד תלוי בזרימה שלכם עם המראיין ורצוי שיימשך בין עשר דקות לחצי שעה.

מבחינתכם, אלו הן מטרות הראיון:

1. להשאיר רושם חיובי וייחודי
2. להחליט אם אתם מעוניינים להתקבל לשם
3. לגרום למראיין לדרג אתכם בהתאם

תמיד כדאי להשאיר רושם מעולה, בתחילת הראיון אתם עדיין לא יודעים אם תרצו להגיע לשם או לא אז כדאי להשאיר את כל הדלתות פתוחות. מומלץ להתחיל בלחיצת יד לפני שאתם מתיישבים (מלבד חשש לשמירת נגיעה אצל דתיים), שלום שלום והמראיין כבר כנראה ייקח את המושכות משם.

כשאתם מרגישים שהראיון מגיע לסיום תתחילו לשאול שאלות על העיסוקים של היחידה כדי להבין אם אתם בכלל רוצים להגיע לשם. עצם ההתעניינות היא גם דבר חיובי בעיני המראיינים וזו שיטה לעורר שיח מקצועי בו תוכלו לשקף את הידע שלכם. אם החלטתם שהיחידה לא לטעמכם תגידו זאת במפורש למראיין בלי חששות ובלי רגשות אשם, תוודאו שהוא לא ידרג אתכם גבוה.

הרבה מראיינים אוהבים לשאול כמה תדרגו אותם (כדי לדעת שהם לא ״מבזבזים״ עליכם דירוג גבוה). למרות שבעיקרון אסור להם לעשות את זה זאת הזדמנות טובה עבורכם – אם אתם רוצים להגיע אליהם תגידו בלי להסס שבוודאות תדרגו אותם מקום ראשון (לא משנה מה תדרגו אותם באמת, הם לא רואים את זה).

לגבי השאלה הנצחית: האם אתה מעוניין בקריירה צבאית? לא משנה מה אתם באמת חושבים התשובה הנכונה היא – "אני שואף להתקדם ולהתפתח כמה שיותר. עדיין לא נכנסתי למערכת אז קשה להבטיח הבטחות ממקום של חוסר ידיעה אבל אני בהחלט לא פוסל את זה. אני מקווה מאוד להגיע לתפקידים משמעותיים".

שאלות שכיחות