האם אתם תלמידי תיכון שכבר עכשיו לומדים לקראת תואר ראשון? ייתכן שכדאי לכם להתגייס למסלול האקדמיזציה של צה"ל. פוסט זה יעזור לכם להחליט.
מהי בכלל אקדמיזציה?
מסלול האקדמיזציה מיועד לתלמידי תיכון שלומדים קורסים של תואר ראשון במקביל ללימודי בית הספר. תוכלו להגיש מועמדות למסלול רק אם אתם צפויים לסיים לפחות 50% מהתואר עד חודש יוני של כיתה י"ב (לתואר בהנדסה נדרש להשלים לפחות 30% מהתואר עד אותו המועד).
במסלול האקדמיזציה צה"ל מאפשר לכם לדחות את השירות כדי לסיים את התואר. במידה ותשובצו בתפקיד בעל זיקה מקצועית לתואר שלמדתם, תתחייבו לשרת שנתיים בקבע ותיחשבו קצינים (סה"כ תהיו 5 שנים בצבא: 3 בשירות חובה + 2 בשירות קבע).
בנות שימו-♥: אורך השירות שלכן במסלול האקדמיזציה זהה לאורך השירות של בנים. כלומר, אם תחליטו להצטרף למסלול תצטרכו להתנדב לשרת שנה נוספת בשירות חובה מעבר למה שאתן חייבות ע"פ חוק.
לא כולם מתקבלים למסלול, זה תלוי במספר גורמים, בין השאר ממוצע הציונים שלכם והאם הצבא בכלל צריך אקדמאים בתחום שלמדתם. תמצאו את כל התנאים והסבר על אופן הרישום למסלול באתר הרשמי של צה"ל.
ראוי לציין שמדור עתודה יכול להחליט פתאום שהוא לא צריך אתכם. במקרה זה, אחרי שתסיימו את התואר פשוט תתגייסו רגיל ולא תשובצו כקצינים בתפקיד מקצועי (וכמובן גם לא תתחייבו לקבע). במילים אחרות הקבלה למסלול היא לא העובדה שהסכימו לדחות לכם את השירות עד סיום התואר אלא רק באירוע החתימה על ההתחייבות לשירות קבע (זה מתרחש סמוך ליום הראיונות, לאחר סיום התואר).
אבני דרך במסלול
- נרשמים למסלול לא יאוחר מחודש פברואר של כיתה י"ב (בחלק ממוסדות הלימוד עושים שלב זה דרך המוסד עצמו, הפרטים באתר הרשמי של צה"ל).
- ניתן לדחות את הגיוס בשנה אחת כדי לסיים את התואר (שנתיים אם אתם לומדים הנדסה).
- במהלך שנה זו עוברים גם ראיון אישי, מיונים, סיווג ביטחוני וראיונות שיבוץ לתפקיד.
- שירות החובה מתחיל לאחר סיום התואר (גיל 18-19). מדובר בשלוש שנים במהלכן תבצעו טירונות וכנראה תצאו לקורס קצינים.
- שירות הקבע מתחיל בגיל 21-22 ונמשך שנתיים.
- במהלך השירות רוב האנשים מבצעים שני תפקידים שונים, כלומר לא נשארים במקום אחד במשך כל חמשת השנים.
- השחרור מהצבא (או קידום למי שמעוניין להמשיך במסגרת הצבאית) מתרחש בגיל 23-24.
רוצים לדעת כמה מרוויח אקדמיזטור בשירות חובה ו/או בתור איש קבע? קראו את הפוסט הזה.
מה ההבדל בין אקדמיזציה לעתודה?
שני המסלולים מאוד דומים, הם נכללים תחת הכותרת "קצונה אקדמית" ונמצאים באחריות מדור עתודה (הנה האתר הרשמי שלהם). אם אתם לומדים תואר ראשון במהלך התיכון ברור שתתגייסו לאקדמיזציה ולא לעתודה אבל סתם לידע כללי הנה סיכום ההבדלים ביניהם:
במסלול האקדמיזציה
- לומדים לתואר ראשון בזמן התיכון
- מתחייבים לשנתיים קבע
- צה״ל לא מסייע בשכר הלימוד
במסלול העתודה הקלאסי
- לומדים לתואר ראשון לאחר סיום התיכון
- מתחייבים לשלוש שנות קבע
- צה״ל מסייע בשכר הלימוד
חסרונות במסלול האקדמיזציה
עד כה סקרנו בעיקר דברים טובים, אך אין להתעלם מהמגבלות והחסרונות של המסלול:
האם אקדמיזציה משתלמת?
בדומה לכל מסלולי הקצונה האקדמית קיימות עמדות שונות בנושא כדאיות המסלול, עולות שאלות כמו:
- האם הניסיון שצוברים באמת רלוונטי?
- מה יקרה אם אגיע לתפקיד משעמם?
- ועוד…
אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט שלנו: האם כדאי להירשם למסלול העתודה? לפירוט יותר מעמיק.
האם אקדמיזציה הכי משתלמת?
אם כבר יש לכם תואר ראשון לפני הגיוס, האם מסלול האקדמיזציה הוא הכי טוב שאתם יכולים לעשות? בפוסט קצונה אקדמית – כל מה שרצית לדעת אנו מפרטים בסעיף 4 אופציות אלטרנטיביות. ייתכן שעדיף לכם לנסות להגיע לתפקיד טכני במודיעין, למשל.
סיכום
אם אתם לומדים לקראת תואר ראשון כבר במהלך התיכון ייתכן שכדאי לכם לשקול אקדמיזציה. הצבא יאפשר לכם לדחות את הגיוס כדי לסיים את התואר, ייתן לכם מענק כספי וכנראה תשובצו כקצינים מקצועיים.
מצד שני יש שיטענו שהמסלול לא כדאי ביחס לאפשרויות שיבוץ אלטרנטיביות כגון תפקיד טכני במודיעין או ממר"ם. ההתחייבות לשנתיים קבע והסיכוי שתשובצו בתפקיד שלא מעניין אתכם הם שיקולים מכריעים.
אם אתם מחליטים ללכת על זה שימו לב לתאריכי הגג להגשת מועמדות ותמיד תוודאו שאכן מטפלים בבקשה שלכם. אם אתם מוותרים על הרעיון אבל בכל מקרה צריכים עוד זמן כדי לסיים את התואר – תבקשו שנה דח"ש אבל אל תסכימו לחתום על שום התחייבות כשהזמן יגיע.
