- אני שייך/ת למסלול: עתודה אקדמית
- למדתי תואר ראשון בתחום: תעשייה וניהול
- סיימתי ללמוד והתחלתי את שירותי הצבאי לפני: מעל שלוש שנים
עתודה אקדמית – קטע טוב
שלחו אותי פעם להגנ"ש בגזרת הבקעה שנחשבת לגזרה שקטה, נחמדה עם יישובים יפים.
אחראי הבטחון שם היה בנאדם נחמד, מגניב ועם בדיחות מפה ועד מחר. גם היה לו כלב ממש מדהים (פוינטר אפור).
בין היתר היה יוצא מערכת הבטחון שבמקרה גם עושה אימונים ללוחמה בטרור לגדודים בגזרה.
אז יום אחד סיימתי את השמירה שלי והוא בא לצאת, אמר לי שהוא יוצא לאימון ושאל אם בא לי להצטרף.
היינו במטווח כמה שעות, עשינו אימון ממש מגניב (משהו שחייל עורפי לא יעשה כמעט אף פעם) ורוקנו כמה מחסניות. יום כיף אפשר להגיד.
וכל זה בזמן הגנ"ש שנחשב לפעמים כבאסה.
עתודה אקדמית – סרט רע
טוב, אז הגעתי לתפקיד חדש במקום נחמד, מקצועי ומתעסק בתכלס של המקצוע שלי.
הייתי בזמן חפיפה (אבל אף אחד לא באמת עשה לי חפיפה, למדתי הכל לבד) ומפקד היחידה אמר לי אם אתה רוצה אישורים תוציא הכל על ההתחלה (גם חו"ל). תיכננתי טיול בכל מקרה ועידכנתי אותו והכל אושר בצורה הרגילה.
נסעתי נהניתי וביליתי, חזרתי ביום ראשון לפנות בוקר והלכתי לישון. התעוררתי לשיחה מהמפקד הישיר – מקפיצים אותי למשימה של שבוע שלם החל מיום למחרת!
אחרי מלא ויכוחים- אין מה לעשות אני יוצא, במהלך השבוע אני מתחיל לגלות דברים, מי שהיה אמור לעשות את התורנות במקור הוציא גמלים והמחליף שלו פשוט סירב לצאת (הוא בדרגה יותר גבוה ממני) והיו עוד אנשים שיכלו להקפיץ שהיו בארץ ולא עשו את זה.
בסופו של דבר לא רק שהקפיצו אותי יום אחרי שחזרתי מחו"ל, גם האריכו את המשימה שלי ביום נוסף ללא התראה..




