- אני שייך/ת למסלול: עתודה אקדמית
- למדתי תואר ראשון בתחום: כימיה
- סיימתי ללמוד והתחלתי את שירותי הצבאי לפני: כבר השתחררתי
עתודה אקדמית – קטע טוב
- הכרתי חברים.
- חוויות שמצחיק להיזכר בהן אח"כ.
- שרות קל"ב במסגרת יחסית גמישה.
- דרגות להשוויץ בחובה בלי מאמץ מיוחד
- לא בטוח ששירות במסגרת אחרת היה תורם לי יותר.
- תמריץ בעל השפעה פסיכולוגית שמאפשר להמשיך ללמוד אחרי תיכון, לא יודע אם זה מה שהייתי עושה ביקום מקביל אחרי שרות של 3 שנים.
עתודה אקדמית – סרט רע
- כל השרות לא היה במקצוע (אפילו לא קרוב ואני לא מיפי הנפש) ביזבוז זמן טוטאלי. אומנם יש אפשרות לגמרי להחליף כיוון בחיים ולעשות מינגלינג עם המקורבים לצלחת – שקרוב למדי יעזרו במציאת עבודה מעפנה בחוץ כך שלא תשאר מובטל אבל אז יוצא שלמדת סתם ושכחת הכל.
- חוסר ודאות לגבי העתיד, בלי אופק קידום, אולי רק למעטים וגם זה בעד השתעבדות נוספת.
- מסגרת צבאית שמכתיבה לך את החיים בשנות ה-20 המאוחרות שלך, כולל משטרה צבאית, אבט"שים, אל"לים, מסדרים וכד' בזמן שהחברים עם המשפחה הפיקניק או עובדים במשרד.
- משכורת בדיחה בקבע אלא אם כן אתה מאמין בבינוניות בלי שאיפות מיוחדות.
הערות אישיות
אני מאלה שהוזכרו בדוח מבקר המדינה על העתודה בזמנו. היו מלא דיבורים על כדאיות המסלול. מי שיודע לתת קונטרה וחושב לפני שהוא עושה, יצא מזה בנזק מזערי, אחרים יצטערו, ובודדים באמת ירוויחו מהמסלול – רוצה להשתתף בהגרלה של החיים שלך? ברור שכן כי אתה צעיר ויודע יותר טוב מכולם… חחח..
