• אני שייך/ת למסלול: עתודה אקדמית
  • למדתי תואר ראשון בתחום: הנדסת מכונות
  • סיימתי ללמוד והתחלתי את שירותי הצבאי לפני: בין שנה לשלוש שנים

עתודה אקדמית – קטע טוב

הרבה כותרות יפות – מהנדס בגיל 22, קצין עם ארונות . אבל בפועל חרטה ברטה .חברים שלך טוחנים בצבא ואתה בכיף שלך סטודנט על גג העולם (עד שנגמר ואתה חוטף כאפה על החיים שלך שחיית בסרט).

עתודה אקדמית – סרט רע

אנשים תברחו מהמסלול הזה. באמת שלא שווה ויש לכך מלא סיבות. גיל 18 לקבל החלטה לגבי מה אתה רוצה ללמוד ולעשות בחיים – טעות גדולה . ללמוד באוניברסיטה כשאתה לא בגילאים של כולם ומתגייס לצבא כשאתה הכי גדול – עוד טעות. למה ללכת בניגוד לזרם, הפסד גדול בחוויה עצמה. בנוסף לא מתעסקים במקצוע אלא יותר קטע ניהולי וחרטות. יש עוד הרבה ואין לי כוח לכתוב הכול אז רק אסכם: מסלול עתודה נותן כותרות יפות – יוצא בגיל 28 עם תואר ודרגת סרן. על הנייר זה טוב ויפה, אך בפועל הכל חרטה ואני לא אומר את זה סתם. לאנשים ששוקלים קרבי – לכו לקרבי תסיימו את השירות, תעבדו שנתיים בסבבה, לכו להודו לכמה חודשים ותתחילו לימודים ופסיכומטרי. לאלה שהם לא יודעים כלום חוץ ללמוד ורואים את עצמם מבזבזים 3 שנים לכם זה יותר משתלם המסלול.


גם אתם רוצים לשתף? לחצו כאן