• אני שייך/ת למסלול: עתודה אקדמית
  • למדתי תואר ראשון בתחום: הנדסת תוכנה
  • סיימתי ללמוד והתחלתי את שירותי הצבאי לפני: מעל שלוש שנים

עתודה אקדמית – קטע טוב

שובצתי בתפקיד מעולה במקום מצויין טכנולוגי וחדשני.
שיבוץ במקצוע, שכר חובה גבוהה יותר משל חיילים רגילים.

עתודה אקדמית – סרט רע

חברתית:
תחושה של חוסר שייכות, כולם ילדים, אנשים פרמיטיבים

כלכלית:
חד משמעית לא, הכסף שהצבא משלם בזמן הלימודים והמשכורת המוגדלת פשוט לא שווים את הזמן שלכם.
במיוחד כשנשואים או חיים בזוגיות – אי אפשר להתקיים מהכסף הזה.

רפואה צבאית:
על הפנים.
תתפללו לא להיות חולים בשירות החובה שלכם כי לא יתייחסו אליכם כמו לבני אנוש.
גם רפואה בתחום הנפשי לא טובה וצריך להוציא אלפי שקלים על טיפולים בחוץ.

לסיכום:
אם ההורים שלכם אמידים פלוס ויכולים לספק לכם רכב, דירה חו"ל ולימודים לתואר שני. מומלץ ללכת לעתודה .
אם אתם חושבים שתתעשרו מעתודה – זה לא המסלול בשבילכם.
עתודה היא מסגרת "התנדבותית" , מי שיש לו אמצעים כלכליים וחשוב לו לתרום מעצמו למדינה המסלול הזה מעולה כי אז כל מה שתחשוב עליו הוא העיסוק שלך !
מי שהצבא רק מעכב אותו מלהרוויח כסף ולהגיע להזדמנות שווה בחיים כמו אלה שהוריהם אמידים יותר – עדיף לסיים את שנות החובה ולא לחתום.

הערות אישיות

אם אתם רוצים ללמוד בגיל צעיר יחסית לאחרים
כדאי מאוד מסלול אקדמיזציה. או פשוט להתחיל עתודה בגיל 18-17 .
אל תערבבו עוד דברים באמצע למשל – הנדסאים שממשיכים למהנדס , מכינות למיניהן.
אם הציונים שלכם נמוכים מאוד – כדאי לפרוש מהמסלול ולעשות צבא רגיל. כנראה שאתם לא מוכנים ללימודים גבוהים ולכן משקיעים פחות.
אם תצטרכו לדחות את הגיוס בגלל כשלונות אקדמיים או אי עמידה בזמנים של קצב ההתקדמות בתואר – גם כדאי לפרוש כי אז זה אומר שתכנסו לצבא אחרי גיל 22 ותהיו בשירות חובה בגיל מבוגר יחסית וזה מבאס מאוד!!!


גם אתם רוצים לשתף? לחצו כאן