הערות אישיות

הייתי ממליץ על עתודה למי שיודע כמעט בוודאות מה הוא רוצה לעשות בעתיד, מרגיש מוכן ללימודים אקדמיים ומוכן להשקיע מספיק בלימודים בשביל לקבל שליטה גדולה יותר על השיבוץ שלו.

הפרמטר הכי חשוב לדעתי במסלול, זו הגישה של העתודאי עצמו (כן, עם כמה שזה נשמע קלישאתי). זה לפחות המצב מהניסיון שלי. לא קיבלתי את אחד השיבוצים היותר נחשבים בחיל המודיעין להנדסת מכונות רק בגלל שנגמרו התקנים, והגעתי לחיל חימוש. די מובן שנכנסתי לבאסה רצינית, שנבעה בעיקר מהמון משמועות על החיל. לא אשקר, לגבי חלק מהמקומות בחיל הן בהחלט מבוססות. רק תזכרו שמקומות גרועים קיימים גם בחילות אחרים, יותר או פחות. אין סיכוי שכל העתודאים באותו המחזור יקבלו שיבוץ איכותי ויהיו מרוצים. למרות הבאסה הראשונית, כרגע השירות עולה על הציפיות שלי מהרבה בחינות. אני מתעסק הרבה בהנדסה במהלך השירות, ומתעסק גם במחקר (כן, אשכרה מחקר מנקודת מבט הנדסית).

אז איך הגישה שלי קשורה לזה? בגדול, הגעתי על מנת לתרום למדינה יותר מהאלטרנטיבות שעמדו מולי, מיצוי עצמי וגם כדי לצבור ניסיון במקצוע כמובן (התלונה העיקרית של רוב העתודאים). בהתחלה ההתעסקות היחידה שלי במקצוע הייתה לקרוא חומר בנושא שבו מתעסק המדור שלי (למדתי וקראתי משמעותית יותר ממה שציפו שאעשה), ולקבל גם כמה משימות פשוטות שלא קשורות יותר מדי להנדסה, וגם מצגת או שתיים כשהמפקד או הרע"ן שלי ביקשו. העיקר פה היה להראות שאין לי בעיה לעשות מה שמבקשים ממני, ושאני אכן בן אדם רציני ובאתי לעבוד. אחרי שבועיים בערך, בשיחת חתך עם המפקד אמרתי לו שהתחום מעניין ואני לומד והכל טוב, אבל הייתי מאד רוצה לקבל גם משימות יותר הנדסיות. אולי היה לי מזל וקיבלתי מפקד מעולה, אבל אני באמת מרגיש שהוא משתדל לתת לי תכולה הנדסית איפה שיש הזדמנות וגם בא לי לקראתי ברמה האישית כשביקשתי. אם רק תשתוק ומה שנקרא "תזרום" בשקט עם כל מה שנופל עליך, אתה עלול למצוא את עצמך שורף 6 שנים ויוצא בלי תחושת מיצוי עצמי, ניסיון רציני במקצוע ובכללי עוד עתודאי ממורמר קלאסי. עוד דבר חשוב שלמדתי הוא, שהרבה פעמים כדאי לדאוג לעצמך וליזום. למשל, היו פרויקטים שבסך הכל שמעתי עליהם, ומיד הלכתי לברר איך אני הולך ולוקח בהם חלק. לא קרה שאמרו לי "לא" נחרץ, תמיד שילבו או הבטיחו שינסו למצוא לי משהו. כל עוד אני עושה את מה שמוגדר לי בתפקיד, גם מבחינת המפקדים שלי הכל בסדר.

אז אחרי כל החפירה הזאת, אסכם את הטיפים שלי ממני אליכם אם בכל זאת הלכתם למסלול:

1. רוצים שליטה בשיבוץ וסיכוי גבוה לקבל את שיבוץ החלומות שלכם? תשקיעו כמה שתוכלו בלימודים, ותתכוננו כמה שיותר לראיונות החזרה לשירות.
2. תיזמו ותוכיחו את עצמכם. קיבלתם משימה לא מעניינת? תדאגו לבצע גם אותה על הצד הטוב ביותר ולהראות שבאתם לעבוד ברצינות. אתם מנהלים פרויקט מול התעשייה? אל תפחדו לשאול אף אחד לגבי מה שאתם לא מבינים. זה יוצר אחלה רושם, מראה רצינות ותורם גם לכם. לכו תדעו, אולי תוכלו להשפיע גם על היבטים של פיתוח מול החברה, אחרי שצברתם מספיק ידע. תפקיד לא משהו? תדאגו לתעסוקה מקצועית שכן מעניינת אתכם, מחוץ לתפקיד. להתעסק וללמוד לבד זאת לגמרי אופציה (בייחוד אם בתפקיד אין לכם הרבה עבודה), לנסות להשתלב בכל דבר שנשמע לכם מעניין מחוץ לתפקיד (במקרה הכי גרוע, יגידו לכם "לא". במקרה הטוב, זכיתם) וכו'.
3. תשתדלו להיות בעלי יחסי אנוש טובים ולהכיר כמה שיותר אנשים. אין לכם שום דבר להפסיד מזה, אלא רק להרוויח, גם אם יש אנשים שאתם פחות מתחברים אליהם.
4. תדברו עם עתודאים בכל הדרגים ובכמה שיותר מקומות. ככל שתאספו יותר מידע, יצפו לכם פחות הפתעות לא נעימות בהמשך ותדעו מה אתם רוצים מעצמכם. רלוונטי גם לי וגם לכולם, חוץ מלעתודאים בקבע כנראה.
5. תנו צ'אנס. יכול להיות שבשיבוץ הכי נחשב ע"י כולם מתעסקים בדברים שלא מעניינים אתכם, ודווקא במקום אחר תגלו עולם שלם חדש ומעניין.
6. מה שתיארתי כאן מבוסס על הניסיון שלי, ויכול מאד להיות שהיה לי גם מספיק מזל. אם המצב רע מכל הבחינות (בעיקר מבחינת האנשים), יש פה באתר הרבה מידע שימושי לגבי מה שכדאי לעשות.

למי ששרד את כל זה, מקווה שעזרתי ושיהיה בהצלחה!