המדריך

הי שלמי,

בשנייה שאתה חוזר לשירות ומתחיל שירות סדיר מאוד בעייתי להתחמק משירות קבע, זה תהליך מסובך שנפרט עליו בהמשך.

בתקופת הלימודים יותר קל לפרוש (כ- 20% מהעתודאים פורשים בזמן הלימודים) והעניין די מסתכם בהחזרת הכסף שנתנו לך ואתה מתחיל גיוס רגיל. אם אתה פורש לקראת סוף התואר, מדור עתודה יכולים להחליט לשבץ אותך בתפקיד של עתודאי ולא להרשות לך להתגייס רגיל אבל במקרה זה תתגייס בתור חייל (לא קצין אקדמאי) ולא תהיה מחויב לשירות קבע.

עתודאי עושה בין 2-4 תפקידים בשירות שלו, אם אתה לא מרוצה מתפקיד – בעיה שלך. אם אתה סבור שהתפקיד כלל לא במקצוע שלמדת זה כבר סיפור אחר, יש תהליך שלם בו ינסו להחליף לך תפקיד ואם לא ימצאו אז לבסוף יוותרו לך על שירות הקבע. זה לא קורה הרבה כי גם במידה ואתה סבור שהתפקיד לא במקצוע הצבא יכול להחליט אחרת.

רוב השחרורים מקבע אלו אנשין שמקצצים את התקנים שלהם, כלומר אל תבנה על זה. לפעמים מאפשרים קיצור של שירות הקבע בכמה חודשים אם יש לך הזדמנות עבודה מיוחדת, לימודים בחו"ל או משהו בסגנון. יש עוד כל מיני טריקים ושטיקים שמתישהו נפרט בפוסט כאן באתר אבל באמת אל תבנה על זה…

לסיכום: 

שירות קבע ארוך זה המחיר של מסלול העתודה. ייתכן שתהיה משובץ בתפקיד שלא מעניין אותך, זה סיכון. במידה וזה יקרה תצטרך לקחת את המושכות בידיים וליזום פרויקטים שמעניינים אותך גם ללא רשות המפקד ובמקביל להתחמק מפרויקטים שלא מעניינים אותך.

הי אלי,

נכון להיום בשירות סדיר יש 18 ימי חופשה בשנה ו-5 ימים לשיקול מפקד. ברוב הימים תשתמש לחול המועד בחגים וחופשה מרוכזת בקיץ.

מדובר בנהלים חדשים שפורסמו ממש בחודש האחרון (אוגוסט 2016) אז עדיין לא ברור איך מפקדים יתייחסו לאותם "ימים להחלטת מפקד" והאם יחלקו אותם בקלות או לא.

לפעמים יוצא שיש חופש די ארוך בין סיום הלימודים לגיוס, תלוי במועדי ב' ותאריך הגיוס – אותו אתה יכול לברר מול מיטב.

אם אתה רוצה לקחת חופש ארוך מאוד (כמה חודשים) בעצם מדובר בלהאריך את הדח"ש ולא בטוח שיתנו לך לעשות את זה, אתה צריך לבקש ממדור עתודה.

לגבי השיבוץ (במידה ואכן יאשרו לך להאריך את הדח"ש) אם כבר התראיינת ושובצת לתפקיד אז רוב הסיכויים שתישאר שם והם פשוט יחכו לך. אם טרם שובצת אז זה עניין של מזל, אולי בדיוק ייפתח תפקיד טוב שמאוד מתאים לך ואולי לא – קשה לדעת מראש אבל דע שכמות האפשרויות הפתוחות כן יהיה נמוך יותר.

ענינו על הכל או שפיספנו משהו? 🙂

הי,

לא אבל אני מניח שאתה מתלבט בין הנדסת אלקטרוניקה למקצוע אחר אז אנחנו יכולים לקשר אותך לעתודאים בשירות. הם יוכלו לענות לך על פי התחומים שהם מכירים. תכתוב לנו בפייסבוק (מדריך העתודאי לגלקסיה) – We'll hook you up.

אה אחי אז אין בעיה, ברגע שאתה נרשם לאקדמיזציה אתה מיועד לתקנים ספציפיים – והם לא קרביים. הסגנון יהיה כמו התפקידים שהציגו לך ביום ראיונות.

הי תובל,

סליחה על העיכוב. אנחנו מתכננים לכתוב פוסט נפרד לכל מקצוע שיציג מה עושים איתו בצבא. זה ייקח זמן אז בינתיים תשובה זמנית:

הפננו את שאלתך למהנדס אלקטרוניקה שייתן תשובה יותר מעמיקה אך חשוב שתדע שרוב תפקידי העתודאים בצבא יותר ניהוליים מאשר טכניים. משמע, פחות מתכננים או בונים ויותר מאפיינים דרישות ומנהלים פרויקטים.

לגבי יחידה: בכל מקום יש מספר תפקידים מעניינים המתחבאים בין מספר גדול יותר של תפקידים לא מעניינים. חצי הכוס המלאה היא שכמעט בכל חיל אליו תגיע תמצא תפקיד מעניין, חצי הכוס הריקה היא שכולם ירצו להתמודד עליו.

סטטיסטית אנשי מודיעין וימ"לים (יחידות מחוץ לצבא כמו רפא"ל) יותר מרוצים אז אם אתה צריך לבחור בעצימת עיניים (בלי לדעת מהם התפקידים הספציפיים שנפתחים במחזור שלך) דרג אותם ראשונים.

לצערי תקבל אותה תשובה גם לגבי תעשייה וניהול ותכנות – רוב התפקידים הם ניהוליים. אם יש לך שאלות יותר ספציפיות תכתוב בפורום הרלוונטי. מילה אחרונה לגבי תכנות: אם חבר שלך רוצה לתכנת ממש / לגעת בקוד (ולא להיות רש"צ או מיישם) שיישאף לעשות קורס תכנות ולא עתודה.

הי אבי!

1. הנה פוסט ישן אבל מצוין שמישהו כתב בנושא: עתודה אקדמית בהנדסת חשמל – מבט לאחור.

2. הבנת נכון. רוב (אבל לא כל) התפקידים של עתודאי הנדסת חשמל הוא יותר ניהולי (למשל קצין פרויקט). עובדה זו נכונה לעתודאים ברוב המקצועות… באזרחות אתה לרוב משתפשף קצת עם ניסיון פרקטי לפני שאתה מתקדם למשרה ניהולית. יש אנשים שיגידו שזה יותר טוב להיות ישר מנהל – הם טועים. הניסיון הניהולי חשוב אבל ללא ניסיון מעשי משהו פשוט חסר.

אם חשבת שבצה״ל תפתח את כיפת ברזל הבאה חשוב שתדע שצה״ל לא פיתח את כיפת ברזל  😉 חברות רפאל, אלתא ו- mPrest פיתחו את המערכת. אז מה עשה צה״ל? הגדיר את הצורך המבצעי, ביצע בדיקת היתכנות, ניהל את הפרויקט מבחינת ידע, חוזים ותקציב, דאג לאינטגרציה בין כל הגופים המעורבים, חישב עלות חיים (LCC) וכדומה. זה כנראה גם מה שאתה תעשה בצבא.

לפני שאתה מתבאס לגמרי תדע שעדיין יש לך מקום להשפיע בתחומך – למשל היה עתודאי שגילה שחברה מנסה לחייב  את צה״ל יותר מדי כסף בטענה שהמוצר מסובך טכנולוגית. הוא עשה חקירה עצמאית וגילה שאין הצדקה למחיר והצליח להוריד את הצעת המחיר של החברה ב- 50 מיליון שקל!

זה לא שעתודאים מתקשים למצוא עבודה אחרי השירות, הניסיון שווה משהו, פשוט אולי היית מעדיף תפקיד יותר ״יצרני״, תפקידים כאלו מאוד נדירים בצבא.

המדריך

שלום,

אנו מניחים שכבר קראת את הדיון הנוסף לגבי הנדסת מחשבים בפורום זה.

כמה שחיפשנו לא הצלחנו למצוא מישהו שלמד הנדסת מחשבים אז כל המידע שלנו הוא יד שנייה מאנשים ששמעו על… או ששירתו עם…

אז ככה: הנדסת תוכנה היא בן כלאיים של תוכנה וחומרה. הצבא לא יודע להתמודד טוב עם דברים שהם לא שחור ולבן (זה קורה גם בהנדסת מערכות מידע ד"א).

אם אתה רוצה להיות מתכנת עדיף לך לעשות קורס תכנות (לא עתודה) או לפחות ללמוד מדמ"ח או תוכנה. אם אתה רוצה לעסוק בחומרה אז תבחר בהנדסת מחשבים אבל דע שרוב הסיכויים שלא תגיע לתפקיד חומרה בצבא – אלא לתפקיד מדמ"ח או אלקטרוניקה. פשוט בגלל שזה מה שיש… ככלל רוב התפקידים של עתודאים בצבא הם יותר ניהוליים מאשר טכניים.

אנחנו יודעים שהמידע שסיפקנו הוא חלקי ומעורפל אבל באמת שלא הצלחנו למצוא מהנדס מחשבים… סורי.

שלום אוריאל,

יש מרווח משחק לגבי הניסוחים המדויקים של שמות התפקידים, אין "תשובה אחת נכונה". אם אתה לקראת שחרור מטרת ה linkedin היא לעזור לך למצוא עבודה ולכן כל מה שאתה כותב שם צריך לקדם מטרה זו. ההמלצה שלנו: תתחיל לחפש עבודות בלינקדאין ותבחן היטב את הדרישות. תנסה להשתמש בכמה שיותר buzz words בפרופיל שלך כל עוד זה לא נשמע מזויף ובאמת תוכל לעמוד בציפיות שזה יוצר בראיון עבודה.

לדוגמה אם אתה רוצה לעסוק ב embedded שים את זה ב title ללא שאלה. אם לא – שים את זה בתיאור התפקיד וב Skills.

אם אתה רוצה לעבוד כאיש תוכנה בסטארטאפ אז תכניס היכן שהוא  full stack developer –  אולי אפילו בתקציר העצמי שבראש העמוד. רק אם אתה מרגיש שתוכל לגבות את זה בזמן ראיון כמובן…

לגבי קפ"ט גם עדיף להדגיש משהו טכני. האם היית Scrum Master? ראש צוות? מאפיין (system analyst)? כי אלא אם כן אתה מחפש עבודה ניהולית עדיף לכתוב אחד מאלה. אם לא – לפחות תכתוב IT project manager או software project manager.