התגובות שלי בפורום
- תגובות
הי תובל,
אפרט אך ורק על הנדסת חשמל כי לא מכיר את השיבוצים של המגמות האחרות.
מהיכרות שלי עם התפקידים ומנקודת מבט שלי, התפקיד בסופו של דבר מאוד תלוי בשיבוץ. השיבוץ בפני עצמו תלוי בלא מעט גורמים, כאשר בעיני המרכזי בינהם הוא ממוצע הציונים איתו המועמד מגיע ליום ראיונות (בין היצר – בפערי כ"א שקיימים ביחידות ובמזל…)
השיבוץ (למיטב הבנתי) נבנה משניים – צורך של המערכת ותיעדוף של המועמד לאחר יום ראיונות. עד הזמן האחרון למרבית העתודאים במסלול עתודה קלאסי (לא פסגות/ברקים) השיבוץ לאחר יום ראיונות היה לרמת החיל. בחלק מהחילות מכניסים לאט לאט את הפרקטיקה היותר נכונה בעיני של שיבוץ לתפקיד – יותר אישי, יותר פתוח למול המועמד ויותר הוגן.
מניסיון של חבריי, אנשים שהגיעו עם ממוצע של 85+ קיבלו דלת פתוחה לכל היחידות לפחות לשלב של ראיונות ראשונים ביחידות שעוסקות בעבודה הנדסית משמעותית (מטעמי בטחון מידע לא אדבר בספציפיות).
ז"א, מועמדים עם ממוצע גבוה (85+) יכלו פחות או יותר לבחור לאן הם ירצו להגיע.
שכבת ה80-85 מקבלת דלת פתוחה לראיון במרבית היחידות, וגם הם (כמובן כתלות בממוצע של יתר המתמודדים) מקבלים את האפשרות "לבחור" ולהשפיע יותר על השיבוץ.
קבוצת ה80- במרבית המקרים לא ממש בוחרת, וגם אם כן – בין חילות זהים במהות העיסוק במרבית התפקידים.
לגבי חלוקת תפקידים (בגדר דעה, תצפית וניסיון אישי בלבד):
א. כ-20-25% מכלל סל התפקידים של עתודאים הוא בעל זיקה הנדסית וטכנית, מה שאוהבים לכנות "עיסוק בפיתוח". התפקידים הנ"ל נתפסים שיוקרתיים יותר, חלקית כתוצאה מסיבה שאפרט בהמשך וחלקית בעקבות השיוך החילי של אותן היחידות.
ב. האחוז המשלים הוא תפקידי ניהול פרויקטאליים וניהול פיתוח.
ג. חשוב להבין שאין יותר ופחות טוב, הכל הוא שאלה של אופי של מועמד. לאחד יותר מתאים לנהל, לאחר להיות במעבדה ולפתח.
ד. מטבע הדברים, עתודאי הוא לא דמות יותר מדי "ניהולית" ורובנו לא מחפשים את זה בדקה הראשונה שסיימנו את הלימודים, לכל רובנו רוצים לעסוק בפיתוח והנדסה. עקב כך, נוצר עודף ביקוש לתפקידי הפיתוח ומטבע הדברים היחידות והחילות הרלוונטיים מקבלים את הפריוילגיה לברור. כתוצאה מכך וגם כתוצאה מזה שהרפרנט והחיל המוביל של עתודאי הנדסת חשמל הוא חיל מסוים, נוצר מצב בו יחידות הפיתוח יכולות לברור בין העתודאים ולקלוט את האלו עם ממוצע הגבוה יותר והאיכותיים יותר (במדדים היבשים של ממוצע וסאשן של ראיונות)
חושב שהסברתי את ההיבטים של שיבוץ ותפקידים, כעת אפשר לדבר על ניסיון…
ברור שהניסיון שנצבר ביחידות הפיתוח שונה בתכלית מניסיון שנצבר ביחידות ניהול. כתלות ברצון העתודאי המשוחרר, יוצא יחידת פיתוח יוכל בקלות רבה יותר להשתלב בתחומים הנדסיים מקצועיים באזרחות (הנדסת חשמל הכוונה..).
בוגרי יחידות וחילות עם אופי ניהולי-פרויקטאלי יצברו יותר ניסיון בתחום ה"מערכתי" וניהולי (הכי קרוב להנדסה – הנדסת מערכת.). רוב חבריי המשוחררים הלכו לעבוד במשרות ניהול והנדסת מערכת לאחר שחרורם.
לגבי מתח גבוה/מתח נמוך – לא מכיר סטטיסטיקה כלשהי – מכיר מספר תפקידים בחילות השונים שעוסקים בתחום מתח גבוה, אך מרבית העיסוק (בעיני) הינה במערכות מתח נמוך ו/או אלקטרוניקה מורכבת של מעגלים משולבים ו/או תכנה ואלגוריטמיקה- הן ביחידות עם אופי ניהולי-פרויקטאלי-הנדסת מערכת והן ביחידות הפיתוח.
כפי שאמרתי, אין טוב או רע, הכל עניין של "מה יותר מתאים" לאותו המועמד. מהסיבה הזאת, בכל הזדמנות שנפגשתי עם עתודאים לפני/בלימודים המלצתי לשאוף ולשמר ממוצע של 85+ במהלך הלימודים וזאת במטרה לאפשר להם להיות גורם משמעותי ומשפיע בנושא ההחלטה על שיבוץ בשלב שיגיעו ליום ראיונות. עד אותו הרגע קרוב לוודאי שיבינו כבר מה יותר נכון ומושך עבורם ויבחרו בהתאם.
מקווה שזה עונה על השאלה